קורס נהיגה ספורטיבית Pro Drive

In נהג מירוצים ליום אחד, נהיגה ספורטיבית, קורס נהיגה ספורטיבית by remi123Leave a Comment

קורס נהיגה ספורטיבית… לא מה שחשבת

קורס נהיגה ספורטיבית התחילה אצלי שהייתי צעיר, נהגתי מהר, חשבתי שאני נהג מצוין שיודע מה זה נהיגה ספורטיבית ולא הבנתי מה רוצים ממני האחרים,שטענו שאני מסוכן ומשתולל.

חשבתי שאני שולט מצוין ברכב וכבר אלוף ובטח לא זקוק לקורס נהיגה ספורטיבית ותכלס הרגשתי די "גבר"..

במספר סיטואציות (בדיעבד – מאוד גבוליות) יצאתי בנס מאפשרות של תאונה קשה.

היה לי קל, היה לי מסעיר ו.. לא ממש ידעתי להסביר מה קורה מתחתיי, באזור של המכונית.

למשל: עם ה BMW של אבא שלי, שהיתה מכונית הנעה אחורית חזקה, מאוד אהבתי "לזרוק תחת", ידעתי שהרבה "גז" יעיף את הזנב לאנשהו, לא ברור ממש לאן, זה היה ממש לא מדויק ופעמיים הסתיים במפגש מאוד אינטימי ומאוד כואב (למכונית) עם מדרכות.

כשהעירו לי כל הנהיגה צחקתי, חשבתי שהם סתם מרובעים ואני זה שיודע מה נכון ואפילו איך.

לימים החלטתי ללכת וללמוד נהיגת מרוצים, ביררתי בבתי ספר בחו"ל ומצאתי כי אחד הטובים והנחשבים נמצא ליד פריס, עיר בה ביקרתי הרבה.

רציתי קורס נהיגת מרוצים, לא ממש היה כזה שם אז צלצלתי להירשם ל"קורס נהיגה ספורטיבית למתקדמים", שנקרא גם "קורס נהיגת ראלי – שלב 4" אמרו לי שאי אפשר ויש לעבור דרך קורס נהיגה ספורטיבית למתחילים.. (קורס נהיגת ראלי – שלב 1).

הסברתי להם שאני נהג מנוסה ושאני מתכוון להתחרות במרוצים ועוד ועוד הסברים ותרוצים.

לא עזר, הבנתי שעלי לעבור דרך השלבים השונים, נראה היה לי מיותר אבל.. זה מה שהיה.

ואז נרשמתי לקורס נהיגה ספורטיבית בצרפת

נרשמתי לקורס נהיגה ספורטיבית שלב 1… ושלב 2 ושלב 3 והשלמה לקורס נהיגת ראלי (שלב 4) ברצף. בכל זאת טיסה לצרפת, בכל זאת המון כסף וזמן ו.. ונורא רציתי להיות נהג מרוצים J

הגעתי לבית הספר ביראת כבוד, בכל זאת בית ספר ששמו של אלוף אירופה במרוצי ראלי מתנוסס על שער הכניסה.

אחרי קפה וקרואסון הכניסו אותנו לכיתה, 11 צרפתים וישראלי "חם" אחד, המדריך התחיל לספר לנו על ישיבה נכונה ואחיזת הגה ואני חשבתי על החלקות ומהירות, ואז דיבר על בלימה נכונה ואני חשבתי כמה גז אפשר לתת כבר ומתי יתנו לי הגה לידיים.

וכך המשיך המדריך ללמד תיאוריות שונות ומשונות (למשל שאת זריקת הזנב שאני רואה במרוצי הראלי בטלוויזיה מבצעים בעזרת ה.. ברקסים ?!!? ולא בעזרת הגז) ואני הייתי משוכנע (יהיר שכמוני) שהוא לא ממש מבין מה הוא אומר ואני עוד מעט, ברגע שיתנו לי הגה בידיים, יראה להם איך נוהגים.

כשיצאנו סוף סוף למכוניות והתחלנו בתרגילים התחלתי להבין.. כמה אני לא מבין, עשינו תרגילים שונים ומשונים, כל חלק מהנהיגה הספורטיבית מדויק, כל חלק ברור ומכיל סדרת פעולות ברורה שמטרתה להביא את המכונית לביצוע מה שביקשתי ממנה.

פתאום התחילו האסימונים ליפול, פתאום הבנתי המון דברים שקרו לי בנהיגה ואותם לא ידעתי להסביר בעבר.

לאחר 4 ימים, המון תסכולים וים של לימוד ותרגול הבנתי את הדבר הכי חשוב בנהיגה ספורטיבית: אני לא מבין בזה ויהיה עלי ללמוד ולתרגל המון עד שאהיה ברמה אליה אני שואף.

שיא התסכול היה בחלק בשלב "4" בו מתרגלים נהיגת מרוצים, המדריך שלי, שהיה בנו של בעלי בית הפר ונהג מרוצים בעצמו, הדגים מספר תרגילים ואז הבנתי שאני בחיים לא אהיה ברמה שלו (או במילים אחרות – שאני רחוק מלהיות האלוף ש חשבתי שאני..).

קורס נהיגה ספורטיבית: הקורס שמפיל אסימונם, הקורס שמוציא מהקופסא, הקורס הכי פסיכי ומהנה שאפשר לעבור.

ראם.

אנקדוטה לסיום: שנתיים לאחר הקורס יצא שהמדריך שלי בקורס ואני התחרינו באותו מירוץ, את המירות לא ניצחתי אמנם אבל סיימתי.. לפניו.

זו היתה הפעם הראשונה שהבנתי שיש לי סיכוי אמיתי להגיע למשהו בתחום.. וכל השאר – הסטוריה.

Leave a Comment